בית המשפט העליון קובע תקדים: כספי פנסיה שלא מומשו בחיי החייב, יעברו לנהנים ולא לקופת הנושים

קופת גמל המיועדת לתשלום קצבה (קרן הפנסיה) נועדה לשלם לבעליה תשלומים חודשיים לאחר פרישה עקב גיל, נכות, מחלה, או לשאיריו לאחר מותו.על פי סעיף 228 לחוק חדלות פירעון, כספים הצבורים בקרן פנסיה זוכים להגנה מיוחדת במסגרת הליך חדלות פירעון, ולא ניתן לממשם כל עוד קרן הפנסיה אינה נזילה.חייב צבר כספי פנסיה בקרן פנסיה מנוהלת על ידי חברת מנורה. החייב נקלע לחובות כבדים, ועקב כך, בחודש ינואר שנת 2015 הגיש בקשה לצו כינוס נכסים.בחודש מרץ 2015, ניתן צו כינוס לנכסי החייב ועו"ד אופיר פדר מונה כנאמן. בספטמבר 2016, הוכרז החייב כפושט רגל, ובחודש דצמבר 2021, נפטר החייב.לאחר פטירת החייב, פנה הנאמן בבקשה לבית המשפט כי יורה על מימוש כספי קופת הפנסיה לטובת הנושים.חברת מנורה, שכאמור ניהלה את קרן הפנסיה של החייב התנגדה לבקשה, וטענה כי על פי הדין ותקנון קרן הפנסיה, לאחר מות החייב, לא ניתן לעקל ולממש כספי פיצויים ותגמולים.הנאמן טען מנגד, כי למעשה כספי הפנסיה הוקנו לקופת הנושים כבר עם הכרזת החייב כפושט רגל, עוד בחייו, ולכן יש להיעתר לבקשתו.

בית המשפט העליון הכריע בסוגיה עקרונית זו, וקבע כי כאשר אדם המצוי בהליך חדלות פירעון הולך לעולמו, וכספי הפנסיה שצבר לא מומשו באמצעות צו שיפוטי מפורש במסגרת הליך חדלות הפירעון עובר לפטירתו – כספים אלה יוקנו לנהנים על פי תנאי ההסדר הפנסיוני, ולא לקופת הנושים. ההכרעה מדגישה כי היעדר הוראה שיפוטית למימוש כספי הפנסיה לפני מותו של החייב, מביא לפקיעת הסמכות לעשות כן עם מותו.

לסיכום, ההלכה שנקבעה בפסק הדין מבהירה את גורל כספי פנסיה במקרה שחייב הולך לעולמו במהלך הליך חדלות פירעון, ומחזקת את ההגנה הסוציאלית על כספים אלו לטובת הנהנים המיועדים. לקריאת פסק הדין המלא לחץ כאן